דבר המערכת

politon-pickpookברוכים הבאים וברוכות הבאות לגיליון החגיגי המשותף של "פקפוק" ו"פוליטון" לרגל בחירות 2013.

כסטודנטים וסטודנטיות למדעי החברה, אנו רואים את ההתבוננות בחברה הישראלית, את הכתיבה אודותיה ואת המעורבות בה כמטרות מרכזיות. כפי שבשני העיתונים אנו מנסים לקדם מעורבות סטודנטיאלית בעניינים שוטפים הקשורים למחלקות, לדיסציפלינות, ולאקדמיה בכלל, כך היה נראה לנו כי חשוב ומרתק להביא את נקודת המבט הסטודנטיאלית על אירוע חברתי ומדיני כה מרכזי כמו הבחירות לכנסת. לכן ראינו אירוע זה כהזדמנות לשלב בין זווית ההסתכלות שמביאים תלמידים ותלמידות למדע המדינה לבין זו שמביאים תלמידי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולהציגן בגליון אחד.

בכתבתו של עומר יעיר תוכלו לקרוא כיצד מגמות דמוגרפיות בחברה הישראלית לגווניה משפיעות על גוף הבוחרים ועל דפוסי ההצבעה בקרב מגזרים שונים. עומר מוצא שתי מגמות שונות – בעוד שאוכלוסיית המצביעים לגוש הימין-חרדי גדלה בעשורים האחרונים, הציבור היהודי שהצביע בעבר לימין המתון זז שמאלה בדעותיו, אך הוא הולך וקטן מבחינה דמוגרפית. בנושא דומה, סער אלון ברקת בוחן מקרוב את הדרך בה נמדד שיעור ההצבעה ומראה כי בניכוי יהודים שאינם מתגוררים בפועל בישראל וזקנים שנפטרו ונכללים בפנקס הבוחרים, שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה היהודית הוא דווקא גבוה למדי, בעוד ששיעור ההצבעה במגזר הערבי נמצא במגמת ירידה. בנושא מפלגות, אור טוטנאור מסביר מדוע למפלגות מרכז יש תוחלת חיים קצרה בהשוואה למפלגות שמאל וימין ויניב שכטר משווה בין המניעים להקמת גח"ל בשנת 1965 לבין המניעים להקמת "הליכוד- ישראל ביתנו" לקראת הבחירות הקרובות ותוהה אם יש מקום לאידיאולוגיה בפוליטיקה הישראלית.

מורן מימוני מסבירה מדוע תעמולת בחירות טלוויזיונית היא עדיין מדיום נחוץ להעברת מסרים פוליטיים בעידן האינטרנט ואלעד אור מבקר את העקרון העומד לכאורה ביסוד סרטוני "השיטה" וטוען שבעוד שהם מתיימרים לחשוף בפני הצופים שלהם את כללי הפעולה של בכירי הפוליטיקאים ובעלי ההון בישראל, הם מעצימים את מגמת הפרסונליזציה בפוליטיקה הישראלית ולמעשה חוטאים לעקרונות המחאה החברתית של קיץ 2011. איתי ארצי, דותן לשם ועוז גורה דנים במרכיבי השיח הכלכלי בישראל ערב הבחירות ומסבירים מדוע יש לשנות אותם ושלומי ששון תוהה מדוע לא מתקיים במערכת הבחירות הנוכחית שיח ער בנוגע ליחסי דת-מדינה.

בגליון תוכלו למצוא גם מספר כתבות שמתמקדות בפוליטיקאים מסוימים. בנימין שוורץ מראיין את ח"כ מיכאל איתן ושואל אותו (וגם את עצמו) מדוע אינו צפוי להכלל ברשימת חברי הכנסת מטעם הליכוד. בן בורשטיין ונסי אנג'ל-כץ עוסקים בח"כים הצעירים שעתידים לכהן בכנסת ותוהים האם גילם הצעיר ישמש כיתרון או כחסרון בעבודתם הפרלמנטרית ורונית סבטי מכוונת זרקור למשנתו של הרב חיים אמסלם העומד בראש רשימת "עם שלם" ומסבירה מדוע היא קוסמת למצביעים. בנוסף, כמה כתבות מתמקדות בקבוצות שונות במדינת ישראל. אסף שפירא דן בייצוגיות הנשים הנמוכה בארץ ומציע דרכים להעלות אותה וישי פרלמן מסביר מדוע הדרישה להשתלבות חרדים בשוק העבודה משקפת ערכים קפיטליסטיים הזרים לתרבות החרדית. בסאטירה פוליטית, מיכאל פיליפוב מתאר את הנעשה מאחורי הקלעים של מפלגת "ישראל פינתנו" בנסיונה לשמר קולות מצביעים מהמגזר הרוסי.

בטון אישי יותר, רז שיינרמן מספר איך כמעט יזמה האוניברסיטה העברית עימות בחירות ראשון מאז 1996, מדוע נכשלה היוזמה ולמה בכלל עימות הוא טוב לדמוקרטיה וניר רותם חולק את הרשמים שלו על ההקצנה ביחס של הימין כלפי השמאל ועל תחושתו כמיעוט נרדף במדינתו שלו.

קריאה נעימה!

המערכת המשותפת: אלעד אור, איתי ארצי, לירן הרסגור, מעין מור, מורן מימוני ורז שיינרמן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: